Jump to Content
חזרה

אלפי שנות היסטוריה ומטענים דתיים מתנקזים למקום אחד. מאז חורבן הבית השני משמש הר הבית עבור היהודים מושא כיסופים דתי. במקביל אל-חרם א-שריף הוא מתחם מקודש עבור המוסלמים, והמסגדים קיימים ועומדים כבר למעלה מ-1,000 שנה.

מיהם הגורמים הפועלים לשינוי מעמדו של הר הבית / אל-חרם א-שריף, מאתר בעל משמעות דתית ליהודים ומוסלמים ליעד מרכזי במאבק הלאומי הישראלי-פלסטיני? האם ההתנגשות על ההר היא גזירת גורל?

לקראת ט' באב ובעיצומם של ימי בין-המצרים, נתכנס לשיחה על המשמעות הדתית והלאומית של המתחם המקודש, על התהליכים הפוליטיים הקשורים בו ועל האפשרויות לעתיד. 

יום רביעי, ה-18.07, ב"קרוסלה", מטודלה 1

משתתפים:

חוה שוורץ, מורת דרך ומורה לתולדות האמנות. דוקטורנטית באוניברסיטה העברית. כותבת על עיצוב נופים סימבוליים בהקשרים דתיים ולאומיים.

ד"ר עלי אלעאוור – יליד העיר העתיקה בירושלים, חוקר ההתלכדות המוסלמית הפלסטינית סביב מסגד אל-אקצא. 

ערן צדקיהו – חוקר לאומיות דתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מורה דרך המתמקד בסיורים גיאו-פוליטיים. דוקטורנט במכון למדע המדינה בפריז.

מנחה: יעל גידניאן, פעילה חברתית ופוליטית