התנחלות חדשה מול שער שכם

01/06/2011

כמו כל שאר מובלעות המתנחלים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, גם המובלעת ההולכת ונוצרת עכשיו במוסררה הערבית מצויה במיקום בעל חשיבות אסטרטגית גדולה.

מוסררה הערבית היא שכונה פלסטינית קטנה, השוכנת ממזרח לכביש מספר אחת – קו הפסקת האש מ-1949 - ובסמוך לשער שכם, שהוא הכניסה החשובה ביותר לעיר העתיקה וגם זו המובילה לכיוון הר הבית. מוסררה הערבית מורכבת למעשה מרחוב אחד בלבד, שהוא הקצה המזרחי של רחוב הנביאים: תחילתו במתחם המסעדה ובית הקפה שמול שער שכם וסיומו בצומת בו נחצה הרחוב על ידי כביש מספר אחת. יש בו בין 15 ל-20 חנויות, שמאחוריהן מתחם לא גדול של בתי מגורים בו מתגוררות בין 20 ל-25 משפחות פלסטיניות. חשיבותה האסטרטגית של השכונה הזאת נובעת לא רק מקרבתה הרבה לעיר העתיקה ולהר הבית אלא בעיקר מהעובדה שהיא מצוייה בלב מה שניתן להגדיר כמרכז העסקים הראשי של ירושלים המזרחית.

כמו בכל השכונות הפלסטיניות האחרות בהן נוצרו מובלעות של מתנחלים, גם כאן נהנות העמותות העומדות מאחוריהן משיתוף-פעולה עם מוסדות שלטוניים כמו האופוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים (המחזיק בבעלות על רבים ממבני השכונה) או משרד הבינוי והשיכון (המממן את עבודת המאבטחים הפרטיים המלווים את המתנחלים בבואם ובצאתם ממתחם מגוריהם). כמו במקרים אחרים, גם במקרה הזה טוענים המתנחלים כי מטרתם היחידה היא לגרום לכך שיהודים ישובו ויתגוררו במבנים שהיו בבעלות יהודית עוד לפני כינונה של מדינת ישראל וחלוקת ירושלים. כמו במקרים אחרים, גם במקרה הזה אין בהכרח קשר (משפחתי או אחר) בין היהודים שהרכוש היה בבעלותם לפני הקמת המדינה לבין היהודים הנכנסים אליו היום.

בתיה הראשונים של מה שקרוי היום מוסררה הערבית הוקמו ב-1875, במסגרת התהליך המכונה "היציאה מהחומות". גם יהודים וגם ערבים ביקשו אז לעזוב את תחומי העיר העתיקה ולשפר את תנאי מגוריהם באזורים שמחוצה לה; גם יהודים וגם ערבים החלו לבנות אז מצפון לשער שכם, במה שהפך לימים למוסררה הערבית. הערבים שעברו לשם מצאו עצמם תוך זמן לא רב מחוברים גיאוגראפית לשכונות ערביות אחרות שמצפון לעיר העתיקה; היהודים שעברו לשם מצאו עצמם מנותקים מהשכונות היהודיות האחרות, שהוקמו בעיקר ממערב לעיר העתיקה, על הדרך שהובילה ממנה לכיוון יפו.

חלקה היהודי של השכונה נבנה ביוזמתו של ניסן ...המשך קריאה