מגג ביתו בסילוואן/עיר דוד ראה דוד המלך את בת שבע רוחצת על גג בית סמוך, וסוף הסיפור ידוע. אבל כאשר נתן הנביא הוכיח אותו במשל הנפלא על כבשת הרש, הודה דוד בחטאו ולא טען להרשאה אלוהית לגזל ולעושק (שמואל ב', י"ב). גגות סילוואן מהלכים קסם גם על מתנחלי אלע"ד והמולך בראשם, אף הוא שמו דוד. זכורה עדיין כניסת אנשי אלע"ד לסילוואן באוקטובר 1991, אחרי שהשתלשלו באישון לילה מגג ביתה של משפחת עבאסי בשעה שכל בני המשפחה ישנו. הפורצים שברו מנעולי דלתות, העירו את יושבי הבית, השליכו את חפציהם החוצה, ובתום המבצע על...המשך קריאה
מגג ביתו בסילוואן/עיר דוד ראה דוד המלך את בת שבע רוחצת על גג בית סמוך, וסוף הסיפור ידוע. אבל כאשר נתן הנביא הוכיח אותו במשל הנפלא על כבשת הרש, הודה דוד בחטאו ולא טען להרשאה אלוהית לגזל ולעושק (שמואל ב', י"ב). גגות סילוואן מהלכים קסם גם על מתנחלי אלע"ד והמולך בראשם, אף הוא שמו דוד. זכורה עדיין כניסת אנשי אלע"ד לסילוואן באוקטובר 1991, אחרי שהשתלשלו באישון לילה מגג ביתה של משפחת עבאסי בשעה שכל בני המשפחה ישנו. הפורצים שברו מנעולי דלתות, העירו את יושבי הבית, השליכו את חפציהם החוצה, ובתום המבצע עלו שוב לגג ופצחו בשירה וריקודים לאור השחר העולה.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק, שהכרזת האפוטרופוס על הבית כנכס נפקד, שקדמה להשתלטות עליו, התבססה על תצהיר שקרי וביטאה חוסר תום לב קיצוני. בניסיון השתלטות אחר, באמצעות אנשי קש, קבע בית המשפט, כי "עדות דוד בארי היתה בלתי אמינה. די לקרוא את עדותו בבית המשפט כדי להיווכח עד כמה אינה משכנעת". המדינה לא רק הניחה את התשתית החוקית (שנפסלה לא פעם על ידי בתי המשפט) ואת התשתית המעשית להשתלטות על הבתים, כשהיא מספקת למתנחלים עד היום שירותי ביטחון בדמות מיליציות פרטיות המטילות אימה על תושבי סילוואן — היא גם הפריטה והעבירה לידיהם את הנכסים הציבוריים של המקום: החפירות הארכיאולוגיות והאתר המתקרא "עיר דוד".
הענקת פרס ישראל לדוד בארי בשנת ה–50 לשליטת ישראל במזרח ירושלים היא מתן חותם מעשי וסמלי לשיתוף הפעולה העמוק של המדינה עם עמותות המתנחלים בסילוואן. המדינה הפריטה ומסרה לידי עמותת אלע"ד לא רק בתים ואתרים, אלא גם את המונופול על הסיפור של המקום. ואכן, בארי סיפק את הסחורה ובגדול. אנשי מקצוע טענו יותר מפעם אחת, כי הסיפור התנ"כי "הולבש" בחלקו על ממצאים ארכיאולוגיים שנויים במחלוקת. כך, בור ביזנטי הוכרז כ"בור ירמיהו", ובארי עצמו התרברב כיצד שיקר לרשות העתיקות והזיז טראסה עתיקה ממקומה כדי לקדם מרכז מבקרים שחפץ בו. כיום מקדם בארי בחסות הרשויות מרכז מבקרים ענקי נוסף ("מתחם קדם"), תחת חומות העיר העתיקה ובמרחק נגיעה ממסגד אל אקצא. שוב בחסות המדינה משתלטים על נכסים, מכופפים עקרונות תכנון האוסרים על בנייה בסמיכות לחומה ובתוך גן לאומי, וחופרים תחת בתים של פלסטינים. כך הולכת ונבנית "עיר דוד" הנכספת. ההווה של סילוואן הפלסטינית נדחק ונרמס, ומרכזי מבקרים עתירי אמצעים פירוטכניים מעצבים את הנוף האחדותי המדומיין מדוד עד דוד ומנתן עד נתניהו — קריה נאמנה, שכולה קושאן יהודי יצוק מבטון ומלט ואין בה זכר לכבשת הרש.